מחר (שישי) ימלאו שנתיים להולדתו של אחד מטורפי היבשה הפופולריים בעולם – קנוט, דוב קוטב שהקסים את העולם ומשך מליוני מבקרים בשנתיים האחרונות לגן החיות בברלין.
קנוט היה דוב הקוטב הראשון שנולד בגן החיות מזה 30 שנה, אך דווקא סיפורו העצוב הפך אותו לכוכב. אמו, טוסקה דחתה אותו, והמטפלים בגן החיות נאלצו לגדל אותו בעצמם.
בשנה הראשונה לחייו של קנוט העולם טרף בתאווה כל פיסת מידע ותמונה מתקתקה שתיעדה את התפתחותו. קנוט הפך לסמלה של ברלין, הוא זכה לככב בבול רשמי, ודמותו התפרסמה כמעט בכל מוצר צריכה אפשרי. גן החיות נהנה לא רק מהכנסות זרם המבקרים האינסופי, אלא גם מרווחי תעשיית המזכרות והמוצרים הנלווים, וגרף לקופתו מיליוני אירו.
אך הימים חלפו, ולנגד עיני עולם הפך קנוט מגוש פרווה צחור במשקל של פחות מקילוגרם שלוגם חלב מבקבוק, לדב קוטב אפרורי ששוקל יותר מ-200 קילוגרם, ומתנשא לגובה של יותר משני מטר.
היו ימים. קנוט הינוקא - משמאל, ולפני שנה - מימין (צילומים: AFP)
בחלוף הנעורים, כך חלפה לה גם תהילת העולם. מרבית מהמבקרים בגן החיות עדיין מגיעים כדי לצפות בקנוט, אך ההתלהבות הגדולה שככה ועימה גם הנכונות להשקיע בטורף הייחודי, שהטיפול בו מצריך משאבים רבים.
השבוע הודיעה הנהלת גן החיות כי בעקבות קשיים כלכליים הנובעים מהמשבר העולמי, לא יוכלו להשקיע שבעה עד תשעה מיליון אירו בבניית מתחם שלישי לדוב הקוטב ולזוגתו לעתיד.
למה הוא צריך מעון חדש? אחת הבעיות העיקריות של חיות בשבי, מלבד העובדה השולית שאינן חיות בטבע, היא שהן מצויות בשטח מחייה קטן להחריד, וסובלות מחוסר בגירויים ונטייה לשיעמום המוביל לתסכול. הבעיה הנפוצה בקרב דובי קוטב הגדלים בשבי היא הנטייה ללכת מצד לצד ברחבי המתחם שוב ושוב, לשחות בדפוסים קבועים ולהציג התנהגות חוזרת על עצמה. בשנים האחרונות חלה מודעות רבה יותר להקמת מתחמי מחייה לדובי קוטב בשבי, המכילים אמצעי העשרה שונים שנועדו להפחית את התופעות הללו.
משמעות ההודעה היא שקנוט ייאלץ לעבור בשנה הבאה לאחד מגני החיות ברחבי אירופה, שכבר צובאים על רשימת ההמתנה כדי להביא את הדוב הפופולרי אליהם. ספק אם עצומת מחאה
עליה חתמו בחודשים האחרונים יותר מ-21 אלף גולשי אינטרנט מרחבי העולם תצליח להשאיר את קנוט בברלין.
כבר לא כוכב זוהר. קנוט כיום (צילום: רויטרס)
דובי הקוטב מצויים בסכנת פגיעות בטבע, ואוכלוסייתם המשוערת היא פחות מ-25 אלף פרטים. מאות בהם נמצאים בגני חיות ברחבי העולם. גני חיות מודרניים מקפידים להציג את עצמם בשנים האחרונות כמוקד לחינוך הדור הצעיר לחשיבות השימור של בעלי חיים, ומשקיעים משאבים לטיפוח גרעיני רבייה של מינים המצויים בסכנת הכחדה בטבע. קנוט, שנחשב בעיני רבים ל"נציג הקהילה" שתרם למודעות להתחממות הגלובלית, כנראה ישלם כעת את המחיר של המשבר הכלכלי - ושל טבע האדם.
דווקא גן החיות בברלין, בו ישנו אוסף זואולוגי מרשים של מינים בסכנת הכחדה, מוכיח במהלך הנוכחי כי לא רק שלא נערך מראש לגדל את קנוט לפרק זמן ארוך, אלא שבסופו של דבר, בעלי החיים הם עדיין אמצעי בידורי לגריפת רווחים, ומרגע שהם אינן ממלאים את ייעודם זה, אפשר להיפטר מהם בקלות.
איזה מין מסר מעבירה הנהלת גן החיות למבקרים? האם ברגע שבעלי חיים הופך לפחות "חמוד" בעיני הקהל אין לו זכות קיום בגן החיות? במקרה הנוכחי, הדוב עשה את שלו והוא יכול עכשיו ללכת. נתראה בקנוט החמוד הבא.
